אחת הפרשות המרכזיות שנדונו בהקשר זה היא תע"א (ת"א) 8435-09 גבאי משה נ' פינות קפה בע"מ.  באותו מקרה נדון עניינו של מלצר בבית קפה, שנשא על גופו כמה קעקועים בולטים, ובהם דגל הגאווה וכן קעקוע של המספר שהוטבע על זרועה של סבתו ניצולת השואה. העובד טען כי דרישת המעסיק בנוגע ללבוש ולהופעה החיצונית פוגעת בזכויותיו.

בית הקפה החיל קוד לבוש שכלל, בין היתר, איסור על חשיפת קעקועים, איסור על פירסינגים מסוימים וצביעת שיער בגוונים חריגים, והעובד נדרש ללבוש חולצה ארוכה כדי להסתיר את קעקועיו במהלך העבודה. בנסיבות אלה נדרש בית הדין לבחון האם דרישת המעסיק להסתיר את הקעקועים עולה כדי אפליה אסורה מחמת מראה חיצוני  או שמא מדובר בדרישה לגיטימית הנמצאת בגדר הפררוגטיבה הניהולית של המעסיק.

הדיון בפרשה זו לא עסק רק בשאלת קוד הלבוש בעבודה, אלא גם במתח העקרוני בין זכותו של העובד לכבוד, לזהות, לחופש ביטוי ולביטוי אישי- לרבות בהקשרים של נטייה מינית, זיכרון משפחתי וזהות אישית- לבין זכותו של המעסיק לעצב את תדמית העסק כלפי לקוחותיו. בית הדין בחן את הסוגיה במבחן של מידתיות, תום לב ונסיבות המקרה, והדגיש כי גם כאשר למעסיק עומדת הזכות לקבוע כללי הופעה חיצונית, אין מדובר בזכות מוחלטת, אלא בכזו שיש לאזנה מול זכויות היסוד של העובד.

בית הדין לעבודה קבע כי טרם הוכרעה באופן חד משמעי השאלה האם רשימת עילות האפליה בחוק היא רשימה סגורה או פתוחה, אך ציין נטייה לראות בה רשימה פתוחה.  עוד הובהר כי השאלה האם מראה חיצוני יכול לשמש עילת אפליה אסורה עדיין לא קיבלה בפסיקה מענה כולל וממצה.

עם זאת, בית הדין הדגיש כי למעסיק עומדת הזכות לדרוש הופעה חיצונית הולמת וקוד לבוש, כל עוד הדרישה עומדת במבחן המידתיות. באותו עניין נקבע כי הדרישה לכיסוי הקעקועים לא עלתה כדי אפליה אסורה, בין היתר משום שנבחנה בהקשר של שירות אישי ללקוחות ונמצאה מידתית בנסיבות המקרה.

פסק הדין הזה חשוב דווקא משום שהוא מחדד את ההבחנה: לא כל התערבות של מעסיק בהופעת העובד היא פסולה, אך גם לא כל טענה ל"ייצוגיות" תתקבל. הכול תלוי בנסיבות, בעוצמת הפגיעה, במידת השרירות ובשאלה האם מדובר באמת בדרישה עניינית. בד בבד, פסק הדין ממחיש היטב את המורכבות שבתחום האפליה מחמת מראה חיצוני בעבודה: מצד אחד, הכרה בזכותו של מעסיק לקבוע כללי הופעה מסוימים; ומצד אחר, הצורך לבחון בזהירות אם דרישות אלה פוגעות באופן בלתי מידתי בכבודו, בזהותו ובשוויונו של העובד.