מאת: עו"ד עדי לוי סקופ

עו"ד עדי לוי סקופ היא עורכת דין לדיני עבודה ולדיני משפחה, בעלת ניסיון של למעלה משני עשורים בייצוג עובדים ועובדות, ובפרט בליווי נשים בסוגיות של זכויות נשים בעבודה, אפליה בעבודה, שוויון מגדרי ופגיעה בזכויות בתקופות משבר. לצד עבודתה המשפטית, עדי לוי סקופ פועלת גם בזירה הציבורית לקידום זכויות נשים, שוויון והגנה על אוכלוסיות מוחלשות. מתוך המפגש היומיומי עם המציאות התעסוקתית בישראל, היא מצביעה במאמר זה על המחיר הכבד שמשלמות אימהות עובדות בזמן חירום, ועל הכשלים המבניים שהמלחמה חושפת בעוצמה.

עבודה מרחוק בזמן מלחמה – למה הגמישות לא באמת מגינה על אימהות עובדות

זה נשמע כמעט לא הגיוני.

אם עבודה מרחוק היא העתיד, ואם גמישות היא יתרון, אז למה דווקא האימהות נפגעות ראשונות כשיש מלחמה? כדאי לקרוא עד הסוף.

בתיאוריה, עבודה מהבית או עבודה מרחוק אמורות היו להיות אחת המהפכות הגדולות של שוק העבודה המודרני. הן הבטיחו גמישות, רצף תעסוקתי וצמצום חלק מן הפערים המבניים שפוגעים בהורים עובדים, ובמיוחד באימהות עובדות. אבל נתוני שירות התעסוקה שפורסמו לאחרונה חושפים משהו עמוק יותר ומטריד יותר: דווקא הקבוצה שלכאורה נהנתה יותר מכל מהבטחת הגמישות הזאת בשגרה, היא גם זו שנפגעה ראשונה ובאופן חריף יותר בזמן חירום.

לפי הנתונים, עם פרוץ מלחמת שאגת הארי כ-40% מהנרשמים החדשים כדורשי עבודה היו אימהות, לעומת 23% בלבד בשגרה. ככל שמערכת החינוך נותרה סגורה, שיעורן עלה עוד יותר. הנתון הזה חשוב לא רק משום שהוא גבוה, אלא משום שהוא חושף דפוס ברור: הפגיעה אינה אקראית. היא מתרכזת באוכלוסייה שכבר מראש נושאת בנטל כפול- פרנסה וטיפול.